If AI Were Cephalopod
- GB / ZA / US
- 2019
- מיצב
- תערוכה בבית הנסן
- '7
העבודה מציגה שאלות רבות על היווצרות המושג תבונה: מהיכן הגיע מודל התבונה בהקשר של פיתוח הבינה המלאכותית? ומה הן ההשלכות של הבחירות שנעשות ביצירתה? בסופו של דבר העבודה רומזת שאיננו יודעים בהכרח מה אנו עושים כשאנו יוצרים את מערכות הבינה המלאכותית. לכן חלק מהטקסטים מרמזים על תחושת איום ואחרים עוסקים בחוסר ודאות או מקדמים התגלמות או חושניות כהיבטים ראויים של תבונה. צריכה להיות מעין מראה שבה העבודה יכולה להשתקף כמכוּוֶנת לבינה מלאכותית או מכוונת לתפיסה המצומצמת והמוגבלת מאוד של האדם את עצמו ביחס לצורות חיים אחרות.
בינה מלאכותית דמוית תמנון המסוגלת לעקוב אחר ניתוח של חיזוי וליישמו דווקא יכולה לעורר בנו השראה. היא יריב רשתי, עצבי גנרטיבי ומודל למידה ”מחוזק“ הלומד את האלגוריתם ואת סביבתו ולא רק מתאים את הנתונים לאג'נדה חברתית פוליטית מוכרת. כלומר, מה שאנו מדמיינים בתוך התודעה המבוזרת של התמנון מבוסס על התשוקה שלנו להתנגד להתפתחות של בינה מלאכותית ככלי מעקב וחיזוי מודלים. במקום זאת עלינו לאמץ ישות אופורטוניסטית פלסטית נוזלית המגולמת בתמנון. העמימות המכוונת של דמות, קרקע, מישורים, מסגרות ומערכות היחסים בין דימויים בעבודה היא ניסיון לעורר בצופה חוויה כללית ותפיסתית נוזלית, משתנה, לא מקובעת.
מאז הקמתו בלונדון בשנת 1994 חוקר Orphan Drift את גבולות הראייה והדמיון של בני האדם בהשוואה לאלו של המכונה. בפרויקט זה מבקש הקולקטיב להפנות את תשומת ליבנו לדמיון בין דרכי הפעולה של בינה מלאכותית לנטיות הסומטיות של התמנון כתודעה מבוזרת ורבת אופקים.
