תרבות + מסורת
לאורך השנים השימוש במסכות נקשר באופן עמוק למגוון מנהגים חברתיים ותרבותיים. באופן מסורתי, נקשרות המסכות בטקסים בעלי משמעות דתית וחברתית כמו מנהגי אבלות, טקסי פריון או ריפוי מחלות. צורת המסכה ומראה נקבע על ידי המסורת והשימוש שלהן. כיום גישות אלו רכשו משמעויות חדשות במרחב הוירטואלי. בהשוואה לגישה הקונבנציונאלית, המבוססת על מאפיינים תרבותיים וגאוגרפיים, מסכות חדשות יכולות לייצג את ”השבט הדיגיטלי“, המגדיר תרבות סייבר חדשה בעולם הפיזי על סמך סממנים דיגטלים.
מה שאנו מכנים ”שבט דיגיטלי“ ניתן לתאר כ”קולקטיב של ’דברים‘ אשר חיים בגן חיות דיגיטלי עצום“. השימוש ברשתות דיגיטליות כיום מאפשר לאנשים ועצמים להתארגן ולהתפשט באמצעות שיתוף פעולה עם ’יצורים‘ דיגיטליים אחרים, ללא תלות גיאוגרפית. במובן מסוים השבט מתנהג באותו אופן שמעגל גוף האדם (המוח) מאפשר לגופנו ליצור קשרים שמעולם לא ידענו שאנו צריכים. כל זה מאפשר תקשורת לא רק בין השבט לעולם הפיזי, אלא גם בין האדם לעולם הדיגיטלי.
טכנולוגיה + חומר
בימים אלו יש הבנה ברורה שההתפתחות הדיגיטלית קשורה באופן ישיר לתצורה של העולם הפיזי (Picon, 2010). המיזוג של מערכות דיגיטליות ופיזיות יוצר פיוז'ן המאתגר את המודלים המסורתיים ו’משבש‘ את ההבנה של השפה המטריאליסטית והמחשבית. החשיפה למודלים חדשים של ייצור, חומרים חכמים והתקדמות בתחום הביולוגיה הסינתטית, ביוטכנולוגיה ומדע והנדסת החומר, פתח למעצבים צוהר לרזולוציות חומריות מורכבות. ההתנגשות של מחשוב מתקדם דרך סימולציה ויצירת צורות חדשות מאפשרת ליוצרים להמציא מחדש נהלי ייצור, לייעל יישומי חומרים סטנדרטים ולהציע ביטויי עיצוב חדשים.
קונספט + עיצוב
מחקר זה משתמש באוטומציה רובוטית בתוך תהליכי ייצור דיגיטליים כהזדמנות לחקור את תהליך הייצור של מוצרים שנוצרו באופן דיגיטלי אל מול המציאות. לשם כך אנו מנסים גשר על הפער בין המסכות הפיזיות מסורתיות לבין המסכות המודרניות של ”השבט הדיגיטלי“, אשר תצורתן אינו נראה באופן חומרי – הן מקודדת וירטואלית. באמצעות התקנה של שכבות משטחים שקופים, אנו חוקרים את תרגום הקידוד הוירטואלי לתוך ממשק אינטראקטיבי המאפשר חוויה פיזית. כמו כן נחקר הפער בין הדינמיות של המסכות הדיגיטליות לדינמיקה הקפואה על השכבות השקופות.
קוד + ייצור
האלגוריתם שיצרנו עבור פרויקט זה מבוסס על אותן עקרונות ופרופורציות ציור פנים מסורתיות (דה וינצ'י, המאה ה־14). לעומת הציור המסורתי, הקוד מתרגם את העוגנים הבסיסים של פרופורציות הפנים לאלמנטים המחוללים עיצוב באופן דינאמי. עוגנים אלו משמשים כמעוררי שדה מגנטי וירטואלי, היוצרים שפה ויזואלית ייחודית ומכאן- הבעת פנים אנושית חדשה. בעת המעבר לייצור, המסכה בעלת התנהגות משלה כך שאיננו יכולים תמיד לשלוט בה. זהו פתח לתקלות פיזיות וחוסר יכולת ניבוי תוצאה סופית – מקום לשיבוש. בעינינו, זוהי קריאת תיגר על הליבה של יצירה מסורתית ומודרנית כאחד, אך גם הקסם החבוי בה.
מסכה זו היא מרכיב אופייני בטקסים של הקריפטוטריבים. שבט זה ממוקם באיים השונים של הבלוקצ'יין, חבריו מאמינים שיש לשקם את העולם כפי שאבותינו הקדמונים חזו אותו. בעוד שבטים אחרים עוקבים אחר מעצמות המערב, לפי אמונתם, הקריפטוטריבים מקווים לחזרה לתקופת הביזור. בין הרעיונות ההומניסטיים המשותפים לשבטים דיגיטליים רבים אחרים, לקריפטוטריבים יש ”שליחות אלוהים“ מאוד ספציפית: רחוק ממה שחשבו בתחילת עידן הקריפטו, המטרה שלהם היא להרוס את החברה הקפיטליסטית מבפנים על ידי חשיפת חולשותה. רוב הקריפטוטריבים אינם מסתירים את העובדה שהם האקרים או ”סלקטיביסטים“, כפי שהם מכנים עצמם באינטרנט. המסכה מסמלת את הדיאלקטיקה הנצלנית של אדון-עבד, הלקוחה הפילוסופיה של הגל, כרוע נצחי של הציוויליזציה, נצחית כמו הבלוקצ'יין.
מסכה מתוך סדרת המסכות שלבשו ה-”נו-נומרים“, שבט דיגיטלי בעלי "מספר נוזלי" במסעות הצלב שלהם נגד הקוד בינארי. בסוף המילניום האחרון החליטו חברי השבט למרוד בחברה טכנולוגית שאילצה אותם להגדיר את זהותם. רבים מהם הכריזו על עצמם כ”נאמברקוויר“, ודחו את המונחים ”0“ או ”1“ שהם רואים כשפה שנוצרה על ידי ”הומו-נומריים“. והם טוענים שבכל צירופי המספרים, הם עצמם לא מיוחסים מספרים, אלא אנשים. ישנם יותר מ- 100 תת שבטים ”נוזלי מספר“ אשר, מסיבות שונות, התרחקו מהזהות המספרית שלהם. חלקם מצאו שפה ניטרלית ואוניברסלית יותר במספר שהוא 0 או 1. שאלות אחרות הן הבסיס לאמונות המספריות שלהם. מלבד הגנה במהלך הסכסוך, המסכה הציעה לשבטים אלה את האפשרות לוותר על זהותם הבינארית הקודמת.
מסכה זו היא דוגמה ייחודית לאלו המשמשים את שבט ה־P2P. כידוע, טוב לב ונדיבות הם הערכים העיקריים של קבוצה עתיקה זו. חוץ מזה, אפשר לומר מעט מאוד על קיומם המסתורי. חפץ קדוש זה התגלה בקבר של שבט P2P במהלך חפירות ברשת הפרהיסטורית של EMule, ליד הפירמידות של ארס וביטורנט. בשל מיקומו, הוא כנראה היה שייך לאחד ממנהיגיהם או לשמאן. הוא נשמר בתיבה טקסית מיוחדת, פתוחה לים של נתונים וכפי שניתן לראות, יש לו צורה מרתקת והורכב להפליא. עם זאת, היחס בין האלמנטים אינו הרמוני בכוונה: חוקרים הציעו כי זו עשויה להיות הגנה נגד אלה שמתנהגים כשכנים רחוקים או עמיתים רעים,המסכה אמורה לשמש כמגן סמלי.
אבי, בוריס וארז הם אדריכלים בעלי רקע עשיר בתלת מימד ותכנות קודים יצירתיים, בשילוב עניין בתחומי אומנות גנרטיבית וייצור דיגיטלי. ארז ואבי הם חוקרים במעבדת D.Dlab בטכניון, בשיתוף פעולה עם בוריס, אדריכל ומעצב אשר יחדיו חוקרים נרטיבים חדשים של חומר ואינטראקציה תוך שימוש בידע רב תחומי כגון אומנות, עיצוב וטכנולוגיות ייצור “משובשות”.
ארז הוא אדריכל בוגר ה־Architectural Association בלונדון. בחמש שנים האחרונות ארז מלמד ומנהל סטודיו לעיצוב אלטרנטיבי, ייצור וייצור סביבות עבודה מבוססות ענן. נוסף לכך גם הוא חוקר ומורה ב־D.Dlab בטכניון.
אבי הוא אדריכל בוגר הטכניון ואמן רב תחומי אשר יצירותיו נעות בין תחום הכלים המסורתי לטכניקות ממוחשבות. בשנים האחרונות אבי הציג במספר תערוכות בישראל ותערוכת אמנות גנרטיבית ברוסיה. נוסף לעיסוקו בתחום האמנות, אבי הוא חוקר ומורה במעבדת D.Dlab בטכניון.
בוריס הוא אדריכל ומעצב בוגר הטכניון. בוריס מלמד מידול תלת מימד ותכנות יצירתי וכמו כן מתמחה בתהליכי אוטומציה לתחום הבנייה. בוריס בעל זיקה חזקה לאמנות החזותית והציג בשיתוף עם אבי בתערוכה של אמנות גנרטיבית ברוסיה.
Disrupt.Design] D.Dlab] היא מעבדת מחקר טכנולוגי יישומי בהובלתה של חברת הסגל והאדריכלית שני ברט בפקולטה לאדריכלות בטכניון. המעבדה בוחנת ומפתחת מתודות מרחביות וחומריות חדשות בעלות פוטנציאל משבש לאתגרים סביבתיים וגלובליים. קבוצת המחקר במעבדה מפתחת פרויקטים תוך שימוש בעיצוב ממוחשב וטכנולוגיות ייצור מתקדמות הכוללים הדפסה תלת ממדית בביופלסטיק עבור אלמנטים מבניים, פיתוח שיטות הדפסה רובוטית בחומרי אדמה , פיתוח תצורות גיאומטריות לצורך ביות ספונטני של ריבוי מינים במעטפות מבנים(חיות וצמחים), הדפסה רב שכבתית של חומרים המגיבים לשינויים סביבתיים כמו עליה בטמפרטורה או ברמת הקרינה במטרה לפתח ממשקי אדם וסביבה חדשים, ושילוב של אורגניזמים חיים במערכות הבניין באופן שישפרו את תפקודו ויקטינו את השפעתו האקלימית. המעבדה פועלת מתוך עולם מדעי ותרבותי מולטי-דיסציפלינרי ומהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה בין אדריכלים, מדענים, מהנדסים ומוחות יצירתיים כנקודת השקה לחילופי רעיונות בין אקדמיה לפרקטיקה.