צרורות, צרורים הוא מיצב המבקש לבטא את האפשרות, את אי-האפשרות ואת הניסיון להדחיק את המידע הפנימי והחיצוני המציף את נפש האדם מאז ומעולם. הידע שוטף בפרט בתקופה זו בשל ריבוי הכלים העומדים לרשותנו; הריבוי ומערכת ההקשרים שהכמותיות הבלתי נמדדת מייצרת משקפים את המפה האסוציאטיבית הפנימית. העבודה צרורות, צרורים מתייחסת לפחד מבבואה זו.